×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל ב א׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַֽיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת שָׁא֔וּל וְדָוִ֣ד שָׁ֔ב מֵהַכּ֖וֹת אֶת⁠־הָעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֧שֶׁב דָּוִ֛ד בְּצִֽקְלָ֖ג יָמִ֥ים שְׁנָֽיִם׃ (ב) וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וְהִנֵּה֩ אִ֨ישׁ בָּ֤א מִן⁠־הַֽמַּחֲנֶה֙ מֵעִ֣ם שָׁא֔וּל וּבְגָדָ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל⁠־רֹאשׁ֑וֹ וַֽיְהִי֙ בְּבֹא֣וֹ אֶל⁠־דָּוִ֔ד וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ (ג) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ דָּוִ֔ד אֵ֥י מִזֶּ֖ה תָּב֑וֹא וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו מִמַּחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל נִמְלָֽטְתִּי׃ (ד) וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֥יו דָּוִ֛ד מֶה⁠־הָיָ֥ה הַדָּבָ֖ר הַגֶּד⁠־נָ֣א לִ֑י וַ֠יֹּ֠אמֶר אֲשֶׁר⁠־נָ֨ס הָעָ֜ם מִן⁠־הַמִּלְחָמָ֗ה וְגַם⁠־הַרְבֵּ֞ה נָפַ֤ל מִן⁠־הָעָם֙ וַיָּמֻ֔תוּ וְגַ֗ם שָׁא֛וּל וִיהוֹנָתָ֥ן בְּנ֖וֹ מֵֽתוּ׃ (ה) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶל⁠־הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּֽי⁠־מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ׃ (ו) וַיֹּ֜אמֶר הַנַּ֣עַר׀ הַמַּגִּ֣יד ל֗וֹ נִקְרֹ֤א נִקְרֵ֙יתִי֙ בְּהַ֣ר הַגִּלְבֹּ֔עַ וְהִנֵּ֥ה שָׁא֖וּל נִשְׁעָ֣ן עַל⁠־חֲנִית֑וֹ וְהִנֵּ֥ה הָרֶ֛כֶב וּבַעֲלֵ֥י הַפָּרָשִׁ֖ים הִדְבִּקֻֽהוּ׃ (ז) וַיִּ֥פֶן אַחֲרָ֖יו וַיִּרְאֵ֑נִי וַיִּקְרָ֣א אֵלַ֔י וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ (ח) וַיֹּ֥אמֶר לִ֖י מִי⁠־אָ֑תָּה [וָאֹמַ֣ר] (ויאמר) אֵלָ֔יו עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי׃ (ט) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲמׇד⁠־נָ֤א עָלַי֙ וּמֹ֣תְתֵ֔נִיא כִּ֥י אֲחָזַ֖נִי הַשָּׁבָ֑ץ כִּֽי⁠־כׇל⁠־ע֥וֹד נַפְשִׁ֖י בִּֽי׃ (י) וָאֶעֱמֹ֤ד עָלָיו֙ וַאֲמֹ֣תְתֵ֔הוּ כִּ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י לֹ֥א יִֽחְיֶ֖ה אַחֲרֵ֣י נִפְל֑וֹ וָאֶקַּ֞ח הַנֵּ֣זֶר׀ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־רֹאשׁ֗וֹ וְאֶצְעָדָה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־זְרֹע֔וֹ וָאֲבִיאֵ֥ם אֶל⁠־אֲדֹנִ֖י הֵֽנָּה׃ (יא) וַיַּחֲזֵ֥ק דָּוִ֛ד בִּבְגָדָ֖ו וַיִּקְרָעֵ֑ם וְגַ֥ם כׇּל⁠־הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ (יב) וַֽיִּסְפְּדוּ֙ וַיִּבְכּ֔וּ וַיָּצֻ֖מוּ עַד⁠־הָעָ֑רֶב עַל⁠־שָׁא֞וּל וְעַל⁠־יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְעַל⁠־עַ֤ם יְהֹוָה֙י״י֙ וְעַל⁠־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י נָפְל֖וּ בֶּחָֽרֶב׃ (יג) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל⁠־הַנַּ֙עַר֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ אֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר בֶּן⁠־אִ֛ישׁ גֵּ֥ר עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי׃ (יד) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דָּוִ֑ד אֵ֚יךְ לֹ֣א יָרֵ֔אתָ לִשְׁלֹ֙חַ֙ יָֽדְךָ֔ לְשַׁחֵ֖ת אֶת⁠־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (טו) וַיִּקְרָ֣א דָוִ֗ד לְאַחַד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר גַּ֣שׁ פְּגַע⁠־בּ֑וֹ וַיַּכֵּ֖הוּ וַיָּמֹֽת׃ (טז) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ דָּוִ֔ד [דָּמְךָ֖] (דמיך) עַל⁠־רֹאשֶׁ֑ךָ כִּ֣י פִ֗יךָ עָנָ֤ה בְךָ֙ לֵאמֹ֔ר אָנֹכִ֥י מֹתַ֖תִּי אֶת⁠־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (יז) וַיְקֹנֵ֣ן דָּוִ֔ד אֶת⁠־הַקִּינָ֖ה הַזֹּ֑את עַל⁠־שָׁא֖וּל וְעַל⁠־יְהוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ׃ (יח) וַיֹּ֕אמֶר לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽי⁠־יְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה עַל⁠־סֵ֥פֶר הַיָּשָֽׁר׃ (יט) הַצְּבִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַל⁠־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָ֑ל אֵ֖יךְ נָפְל֥וּ גִבּוֹרִֽיםב׃ (כ) אַל⁠־תַּגִּ֣ידֽוּ בְגַ֔ת אַֽל⁠־תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּן⁠־תִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן⁠־תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים׃ (כא) הָרֵ֣י בַגִּלְבֹּ֗עַ אַל⁠־טַ֧ל וְאַל⁠־מָטָ֛ר עֲלֵיכֶ֖ם וּשְׂדֵ֣י תְרוּמֹ֑ת כִּ֣י שָׁ֤ם נִגְעַל֙ מָגֵ֣ן גִּבּוֹרִ֔ים מָגֵ֣ן שָׁא֔וּל בְּלִ֖י מָשִׁ֥יחַ בַּשָּֽׁמֶן׃ (כב) מִדַּ֣ם חֲלָלִ֗ים מֵחֵ֙לֶב֙ גִּבּוֹרִ֔ים קֶ֚שֶׁת יְה֣וֹנָתָ֔ן לֹ֥א נָשׂ֖וֹג אָח֑וֹר וְחֶ֣רֶב שָׁא֔וּל לֹ֥א תָשׁ֖וּב רֵיקָֽם׃ (כג) שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ׃ (כד) בְּנוֹת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל⁠־שָׁא֖וּל בְּכֶ֑ינָה הַמַּלְבִּֽשְׁכֶ֤ם שָׁנִי֙ עִם⁠־עֲדָנִ֔ים הַֽמַּעֲלֶה֙ עֲדִ֣י זָהָ֔ב עַ֖ל לְבוּשְׁכֶֽן׃ (כה) אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבֹּרִ֔ים בְּת֖וֹךְ הַמִּלְחָמָ֑ה יְה֣וֹנָתָ֔ן עַל⁠־בָּמוֹתֶ֖יךָ חָלָֽל׃ (כו) צַר⁠־לִ֣י עָלֶ֗יךָ אָחִי֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן נָעַ֥מְתָּ לִּ֖י מְאֹ֑ד נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים׃ (כז) אֵ֚יךְ נָפְל֣וּ גִבּוֹרִ֔ים וַיֹּאבְד֖וּ כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וּמֹ֣תְתֵ֔נִי א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי (חטף)
ב גִבּוֹרִֽים =ל,ק ובדפוסים (וכן ברויאר ומג״ה)
• א!=גִּבּוֹרִֽים (גימ״ל דגושה)
E/ע
הערותNotes
(ה) איך ידעת – שמא מאומד, או מפי השמועה. (ו) נקרא נקריתי – במקרה באתי להר הגלבוע.
נשען – על כי הפיל עצמו על חרבו וכמו שכתוב בשמואל א׳ (שמואל א ל״א:ד׳), נחלה מן המכה והיה נשען על חניתו, ואנשי הרכב באו קרוב אליו.
(ח) מי אתה – מאיזה עם. (ט) כי כל עוד – רצה לומר, כל הנשאר בי עוד, הוא רק אשר עדיין נפשי בי ולא יותר, כי כבר הלכו ממנו ההרגשות כולם, ואם כן בוודאי אמות, ולזה השלם המיתה, לבל יתעללו בי הערלים טרם אמות. (י) כי לא יחיה – אי אפשר לו להשאר חי אחרי ההפלה שנפל על חרבו. (יב) ועל עם ה׳ – אלו הגדולים שבהם.
ועל בית ישראל – הם יתר העם.
(יג) אי מזה אתה – מאיזה מקום אתה, אם עודך עדיין יושב בארץ עמלק, או אתה גר בארץ ישראל, רצה לומר, אם נתגיירת.
בן איש גר עמלקי – עוד אבי בא לגור בארץ ישראל, והוא נתגייר.
(יד) איך לא יראת – רצה לומר: הואיל ואתה ישראל ומלידה, איך לא יראת מה׳ לשלוח יד במשיחו, עם כי צוה לך והיה קרוב למות, מכל מקום חטאת לה׳. (טז) דמך על ראשך – רצה לומר: עון מיתתך על עצמך, כי אתה בעצמך העדת בך שאתה הרגתו, ואף אם אין האמת אתך, וכל דבריך המה בחושבך שבזה תמצא חן בעיני על שהיה מעולם לי לאויב, מכל מקום פיך ענה בך, ודמך על ראשך. (יח) ויאמר – טרם התחיל לקונן, ראה לאמץ לבות אנשיו לבל ירך לבבם להתייאש מלהרים ראש מול פלשתים, ואמר להם: הנה באה העת ללמד את בני יהודה קשת מלחמה, שהם יתגברו על פלשתים.
הנה כתובה – הלא הדבר ההוא הנה כתובה על ספר הישר, והוא התורה שנאמר בה: יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך וגו׳ (בראשית מ״ט:ח׳), ונאמר: ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה (דברים ל״ג:ז׳), וכן היה, כי דוד הכניעם, וגם מלכי יהודה אחריו.
(יט) הצבי ישראל – כאומר: אולם עתה עת לקונן במר נפש לומר: הצבי ישראל, רצה לומר: את ארץ ישראל החמודה, וכי ראוי שיהיה חלל על במותיך הם הרי גלבוע, ואיך נפלו שם גבורים, ורצה לומר: הלא אף החלשים יתחזקו בעמדם על ההר, ועל במותיך נפלו אף הגבורים. (כ) אל תגידו בגת – ממיתת שאול ויהונתן, ועם כי בודאי ידעו בלא הם, אמר כן למליצת הקינה, וכן: בגת אל תגידו (מיכה א׳:י׳). (כא) ושדי תרומות – מלת ׳ואל׳ שאמר, משמשת בשתים, כאלו נאמר ואל מטר עליכם, ואל שדי תרומות, וכאלו קלל ההרים, שלא ירד עליהם טל ומטר, ולא יהיה בהם שדה לתת ממנו תרומה לה׳, שלא יצמח בהן דבר מה להיות מהן חלק לגבוה, יען וביען עליהם באה התקלה, כי שם נגעל ונמאס מגן גבורים, ונעשה שם מגן של שאול כאלו היה בלי משוח בשמן להחליק מעליו מכת החרב. (כב) לא נשוג אחור – חזר קשתו לאחור, מבלי לרוות חציו מדם וחלב שונאיו.
לא תשוב ריקם – אל נדנה, מבלי להרוג הרג רב.
(כג) בחייהם – עודם בחיים היו נאהבים ונעימים לכל בני אדם, רצה לומר: מאוד היו מקובלים על הבריות, וחביבים בעיני כולם.
ובמותם לא נפרדו – אף אחר מותם לא נפרדו מן האהבה והנעימה, כי עד עולם לא תשכח כי רבה היא, על כי היו קלים מנשרים וגבורים מאריות, ללחום מלחמות ה׳.
(כד) המלבישכם שני – כי התגבר במלחמה, וחלק שלל האויב לאנשיו להלביש איש אשתו ובנותיו, וכאלו הוא המלביש.
עם עדנים – רצה לומר: שאר מלבושי פאר, המעדן גוף הלובשן.
על לבושכן – כי כן הדרך להעלות עדי הזהב ממעל על הלבוש, להיות נראה.
(כה) איך נפלו גבורים – כפל הדבר פעמים ושלש, כדרך המקונן.
יהונתן על במותיך חלל – אתה יהונתן, גבור שכמותך, תהיה חלל על במותיך, הלא אף החלש יחשב לגבור כשעומד בהר, ומכל שכן גבור כמותך, ובהר שעוד אתה רגיל בו לדעת מוצאיו ומבואיו, וכאומר: הנה הצרה ההיא נפלאה הפלא ופלא.
(כו) צר לי עליך – מאוד אני מיצר בעבורך, כי נעמת לי מאוד.
נפלאתה – האהבה שאהבתיך היא אהבה נפלאה, והיא יותר מאהבת הנשים אשר המה נאהבות אהבה רבה למי שחושק אליהן.
(כז) ויאבדו כלי מלחמה – כי המה כאלו היו כלי מלחמתן של ישראל. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×